על אף שנחתמה עסקת הנדל"ן דחה בית המשפט את תביעת התובעת לדמי תיווך 

על אף שעסקת הנדל"ן נעשתה עם קונים שראו את הדירה ב"תקופת הבלעדיות" של התובעת (חברה לתיווך נדל"ן) דחה בית המשפט את תביעתה של התובעת וקבע כי אינה זכאית לדמי תיווך

בפסק דין בתיק תא"מ 26320-09-12 רי/האוס – אור הכיכר נגד לנקרי, דחה בית המשפט את תביעתה של התובעת (חברה לתיווך נדל"ן) וקבע כי אינה זכאית לדמי תיווך בעבור עסקת נדל"ן שנחתמה לאחר תקופת הבלעדיות, כי התובעת הפרה את חובותיה כלפי הלקוח (הנתבע) והיתה הגורם המכשיל בעסקה!

סעיף 14 (א) לחוק המתווכים במקרקעין התשנ"ו – 1996 (להלן: "החוק") קובע מתי יהיה זכאי מתווך לדמי תיווך מאת לקוח וזאת בתנאים המצטברים כדלקמן:

(1)     הוא היה בעל רישיון בתוקף;

(2)     הוא מילא אחר הוראות סעיף 9 (סעיף 9 לחוק מתייחס לדרישה בכתב);

(3)     הוא היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב.

פסק הדין קבע כי התובעת לא היתה הגורם היעיל בעסקה אלא יתרה מכך, הכשילה את העסקה בכך שלא איפשרה לנתבע (המוכר) להשלים את עסקת המכר זאת למרות שידעה כי רצה בכך מאוד וזאת, בשל הסיבה שהקונים לא הסכימו לשלם לה דמי תיווך ועל אף ולמרות שהנתבע (המוכר), אף הציע בנוסף לדמי התיווך שישלם הוא לשאת בחלק מדמי התיווך אותם דרשה התובעת מהקונים.

התובעת טענה כי לא ייתכן שהרוכשים הגיעו לראות את הדירה שלא בסיועה ובעצם הגיעו בעקבות פרסומים שעשתה ועם טענה זו, דווקא הסכים בית המשפט אך למרות זאת ובשל העובדה שהתובעת הכשילה את העסקה, קבע בית המשפט כי התובעת לא היתה הגורם היעיל בעסקה ואינה זכאית לקבלת דמי תיווך.

בית המשפט קבע כי בעצם הכשלתה את העסקה פעלה התובעת שלא בתום לב ודאגה לתועלתה שלה על פני תועלתו של לקוחה.

בית המשפט שוכנע כי בחלוף תקופת הבלעדיות שחתם הנתבע עם התובעת, פנה הוא פעם נוספת אל הרוכשים והציע להם את הדירה. התובעת שכבר לא היתה בתמונה (נסתיימה תקופת הבלעדיות בהתאם להסכם עם המוכר, הלקוח), לא הפריעה להתרחשות העסקה והקונים שרצו בדירה ולא השלימו את העסקה קודם לכן בשל דרישתה של התובעת לדמי תיווך, השלימו כעת את העסקה ורכשו את הדירה.

עוד נקבע כי התובעת פעלה שלא בהתאם לחובת ההגינות ותום הלב, כי מתווך המעדיף תועלתו שלו על תועלתו של לקוח פועל בניגוד לחובות החלות עליו על פי חוק וכי אין לקבל מצב בו מתווך מונע עסקת מכר בכדי שיוכל לקבל דמי תיווך מצדדים נוספים שאינם חלק מההסכם בינו לבין הלקוח. מכשיל עסקה בה היה חפץ לקוח בשל העובדה שחשב כי בעסקה עתידית אחרת יוכל לקבל דמי תיווך משני הצדדים מהלקוח (המוכר) ומהרוכש.

 פסק הדין ניתן ביום 8 בדצמבר, 2013 בבית משפט השלום וטרם ידוע אם הוגש ערעור בגינו.